ריטנר יונה נ' חברת אומנטיק איכות בע"מ

החלטה

בפני בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, שהוגשה על ידי המבקש, במסגרת תביעתו לתשלום הפרשי שכר (עמלות מכירה) בגין תקופת עבודתו במשיבה. המסמכים שמתבקש גילויים הם כדלקמן:

סיכומים רבעוניים של ההכנסות שנתקבלו מלקוחות שהיו בטיפולו של המבקש בין השנים 1998-2009.

תלושי שכר של התובע לשנים 1998-2003 וכן לשנים 2005-2009.

שני קלסרים המכילים את מסמכי המכרז שהוגש על ידי המשיבה לכנסת בנוגע לפרויקט "כנסת ישראל".

תיק הזמנות של ציוד שסופק לחברת קריאו, לרבות פירוט של רווחי המשיבה מאותן עסקאות.

עיון בכתב התביעה מעלה כי בכל הנוגע לנושא עמלות המכירה, נשענת התביעה על הסכם העסקה שנחתם בין הצדדים בשנת 1998 שם נכתב כי בנוסף לשכר הבסיסי ולתנאים הנלווים כפי שפורטו בהסכם, ישולמו לתובע עמלות "כמקובל בחברה", וכן צויין סכום שישולם בחודשים הראשונים להעסקתו, על חשבון עמלות.

להשלמת התמונה יוער, כי התובענה כוללת פרט לעניין העמלות גם תביעה להפרשי פיצויי פיטורים, לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, ולפדיון חופשה, ואולם רכיבים אלו אינם נוגעים לענייננו במסגרת בקשה זו. מכל מקום, לטענת המבקש המסמכים דרושים לו להוכחת טענותיו בנוגע לזכותו להפרשים בגין עמלות.

בכתב ההגנה נטען כי שיטת תגמול העובדים על דרך של תשלום עמלות השתנתה מעת לעת וכי לא ניתן לדבר על אחוז קבוע שהובטח לעובד מכל עסקה, אלא על שיטת תגמול שנגזרה מהמדרגה שבה נמצא העובד, בהתאם לאגף שבו הוא עובד, תרומתו לאגף, מספר הלקוחות שבטיפולו, העסקאות שהוא מבצע וכיו"ב. אשר לפרויקט כנסת ישראל נטען, בין היתר, כי התובע כלל לא היה חלק אינטגרלי מניהול הפרויקט אלא שהושיט עזרה לצוות שניהל את הפרויקט ולפיכך אין הוא זכאי לעמלה כלשהי.

אשר לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, טוענת הנתבעת כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, זמן רב לאחר הגשת כתב ההגנה, וכי יש לדחותה על יסוד הוראות תקנה 120 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. על אף האמור הסכימה המשיבה להעביר לידי המבקש את תלושי השכר המצויים בידיה, לאחר החלפת מערכות המידע במשרדיה. ובכך מתייתר הדיון בסעיף ב' לעיל.

לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי המסמכים המפורטים בסעיף א' לגבי חלק מהתקופה כלל אינם בידיה, בעקבות החלפת מערכות המחשוב של החברה במהלך השנים. זאת ועוד, כאמור, לטענת המשיבה, שיעורי העמלות ששולמו לעובדים שונו במהלך השנים, והתובע, בהתנהגותו, קיבל על עצמו מעת לעת את הכללים החדשים שנוגעים לתשלום העמלות בעצם החלטתו להשאר בחברה, ולא להתפטר (בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים). אשר על כן, ממילא, הנתונים בעניין הכנסות מלקוחות שהיו בטיפולו אינם יכולים לסייע לתובע.

לגבי שני הקלסרים שהוכנו והוגשו לכנסת, במסגרת הליכי המכרז, טוענת המשיבה כי פעילותו של המבקש בקשר לפרויקט זה היתה מועטה, וכללה סיוע לצוות שהוביל את הפרויקט בלבד, ולפיכך אין הוא זכאי לעמלה. עוד טוענת המשיבה כי המדובר בחומר רב, אשר אין בו כדי להצביע על תרומתו של התובע לקידום הפרויקט.

אשר לתיק ההזמנות הנוגע לחברת קריאו נטען כי כתב התביעה איננו כוללת דרישה לתשלום עמלות בגין עסקאות הקשורות לחברת קריאו, אשר לנוכח חלוף הזמן כלל אינם מצויים בהישג ידה של המשיבה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכתבי הטענות אני מורה כדלקמן:

תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991, קובעות את הפרוצדורה לקיום הליכי גילוי מסמכים בבית הדין לעבודה, ואין בהן אימוץ של כל תקנות סדר הדין האזרחי הקיימות בעניין, לרבות תקנה 120 (א). אשר על כן, משקלו של השיהוי בהגשת בקשה לגילוי מסמכים בבית הדין לעבודה שונה מן המקובל בהליכים אזרחיים רגילים. ואולם, אני סבורה כי גם בהליכים שנשמעים בבית הדין לעבודה, מן הראוי הוא שבקשות לגילוי מסמכים יומצאו לבית הדין לפני ישיבת קדם המשפט, באשר יש קושי ברור בכך שבקשות לגילוי מסמכים מוגשות לאחר שהתיק כבר נקבע להוכחות, ולאחר שנקבעו מועדים להגשת תצהירים, באופן שקורה לעיתים, כי מועד ההוכחות מגיע, בטרם הוגשו תצהירי הצדדים, וזאת לנוכח התמשכות הליכי הגילוי. אשר על כן אני סבורה כי גם בהליכים בפני בית הדין מן הראוי ליתן משקל לשיהוי בהגשת הבקשה לגילוי מסמכים, ובפרט מקום בו מדובר בבקשה המעלה ניחוח של מסע דייג, או בחומר מן הסוג שאיתורו צפוי להמשך זמן, ולעכב את בירור ההליך.

לגופו של עניין, אני סבורה כי בכל הנוגע לתביעה לתשלום הפרשי עמלות, בשים לב לכך שהתובע לא הצביע בתביעתו על שיטת חישוב עמלות ברורה ומוסכמת שחלה ביחס למועדים השונים הרלוונטיים לכתב התביעה, אני סבורה כי יהיה זה בלתי סביר להטיל על המבקשת בשלב זה, את הנטל להמציא נתונים רבעוניים ביחס לכל תקופת עבודתו של התובע, מתוך מערכות מחשב שהוחלפו, כאשר ספק אם יהיה בהם כדי לשפוך אור על זכותו של התובע להפרשי עמלות בנסיבות העניין. עם זאת, ומאחר שלא הועלתה בפני בית הדין טענה בדבר נזק שיגרם למשיבה מחשיפת הנתונים, אני מורה למשיבה למסור לתובע נתונים רבעוניים בדבר הכנסות מלקוחותיו, כפי שהם מצויים במערכת המחשוב הקיימת כיום במשיבה.

אשר לשני הקלסרים הנוגעים לפרויקט הכנסת יתאפשר למבקש לעיין בהם, על מנת לברר אם יש בהם מסמכים שיוכלו לתמוך בטענתו כי ניהל את המכרז הנ"ל מטעם המשיבה (ראה סעיף 10 לכתב התביעה) ולא רק סייע כפי שטוענת המבקשת, ובמידת הצורך להעתיקם.

לעניין חברת קריאו - לא מצאתי בכתב התביעה טענה כי התובע זכאי לעמלות בגין טיפולו בעסקאות מול החברה הנ"ל, ולפיכך הבקשה בהקשר זה נדחית.

כל המסמכים נשוא הבקשה יועברו לתובע בתוך 30 יום, תצהיר התובע יומצא לבית הדין בתוך 30 יום מיום שיומצאו לו המסמכים נשוא הבקשה לגילוי.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.